מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:א׳

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:א׳
1 לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא יָבִיא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא יַעֲשֶׂה בְּרֵכַת הַמַּיִם לִשְׁרוֹת בָּהּ בְּגָדִים לְכַבֵּס בְּצַד כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וִיסַיֵּד בְּסִיד לְכֹתֶל בּוֹר זֶה אוֹ מִקְוֵה הַמַּיִם זֶה אוֹ כֹּתֶל הָאַמָּה מִצַּד חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְלִיעוּ הַמַּיִם וְיַזִּיקוּ כֹּתֶל חֲבֵרוֹ:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ט׳:א׳
1 לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה וכו'. משנה פ' לא יחפור בבא בתרא דף י"ז ובגמרא מתבאר.
2 ומ"ש וסד בסיד. לומר דתרתי בעינן הרחקה וסיד והוא בעיא בגמ' דף י"ט ואמרו פשיטא דתרתי בעינן דאי ס"ד וכו' ונדחה זה שם אבל כתבו המפרשים ז"ל דכיון דכך אמרו דפשיטא דתרתי בעינן הכי קי"ל וזה דעת המחבר: